"לקהל הרחב" יש נטייה לראות בתאומים כאחד שלם ולא כשתי ישויות נפרדות.
כאמא לתאומים אני נתקלת בתופעה מידי פעם ובכל פעם מחדש זה מעורר שאלות.
האם להעיר? האם לתקן? מה המסר לילדים שלי ?
" איפה החצי השני שלך"?
"הגעת בלי התאום שלך"?
אמירות שגורמות לי לנוע בחוסר נוחות, גורמות לגירודים בגוף….
רוב הזמן אני מתקנת, בעדינות. ברור לי שאין שום כוונה לפגוע וזה נאמר מכוונה טובה מחוסר ידע, ויחד עם זאת אני לא יכולה שלא לחשוב איך הילד שלי מפרש את מה שנאמר לו. לאן הוא לוקח את זה.
הוא חושב שהוא חצי מאחד שלם?
תוהה האם הנוכחות שלו לא מספיקה?
האם הנראות שלהם תמיד צריכה להיות בדאבל?
האם כל אחד לעצמו הוא לא שלם בלי אחיו לצידו?
בשנים הראשונות, כאשר פאר וחן היו קטנים יותר מצאתי את עצמי ממש "עובדת" בתיווך הנפרדות שלהם לסביבה.
מבהירה לצוותי חינוך, למשפחה ולחברים שכל אחד הוא יחיד ומיוחד. הייחודיות שלהם זה שהם שהו יחד ברחם ונולדו באותו היום , מעבר לזה , הם שני בני אדם נפרדים לחלוטין. בעלי אופי שונה, דעות שונות, התנהגויות אחרות, רצונות שונים, העדפות משלהם....
ההתעסקות שלי בתיווך הנפרדות נועדה על מנת ללמד את ילדיי שזו המציאות, שהם תאומים עם כל נפלאות הדבר, ויחד עם זאת, כל אחד הוא עולם ומלואו.
עולם שלם, קסום, מלא ופרטי.
מבחינתי הם זכו, וזוכים, להנות משני העולמות מעצם היותם תאומים. יחד ולחוד.
חלפו השנים, פאר וחן כבר אוטוטו בני 9. הם מנהלים חיי חברה נפרדים ולעיתים גם משותפים, כל אחד עם התחביבים שלו והעיסוקים שלו וכאשר זה מתאים להם הם מוצאים את נקודות המפגש .
הם כבר לא זקוקים לי כמתווכת, או, אני אוהבת להאמין , זקוקים לי הרבה פחות.
הם עושים את זה כבר יותר טוב ממני.
תיווך נפרדות - נפרדות - מציאות!
רוצים ללמוד על חשיבות הנפרדות בתאומים ולקבל כלים פרקטיים להתנהלות יומיומית?
דברו איתי,
055-6667688