מסיבת סיום
ממש עוד קצת ומסתיימת לה השנה.
הילדים שלנו עמלו רבות על מסיבת הסיום , מתרגשים ומצפים.
כבר שבועיים שלמים שכל יום הם בחזרות, רוקדים ושרים בכל הזדמנות.
אנחנו בעצמנו כבר מכירים את כל השירים בע"פ ….
והנה הגיע היום המיוחל ו….. הילד החליט שהרגל שלי זה אחלה מקום להידבק אליו.
ובינתיים אצלנו בראש:
מישהו פה התבלבל!, הרי לא יצאתי מוקדם מהעבודה, הבאתי בייביסיטר, קניתי בגדים חגיגיים וכל זה בשביל לראות את שאר הילדים מופיעים??!!
מפרגנת לכם ברשימת עשה ואל תעשה
📌 תיאום ציפיות:
הכינו את הילד ליום המסיבה.
תאמרו לו שכל ההורים של הילדים יגיעו ויהיו המון אנשים במסיבה. סבים, סבתות, אחים ואחיות.
כולם יהיו לבושים בבגדים חגיגיים.
תהיה התרגשות באוויר וזה הגיוני וצפוי.
הילדים שרים ורוקדים ומציגים להורים את כל מה שהם למדו בתקופה האחרונה.
גם המבוגרים מתרגשים מאוד.
הם יראו המון טלפונים במצב "שלוף" בתיעוד המאורע החגיגי.
הורים יקרים, ככל שתכינו אותם בצורה מדוייקת יותר כך הם ידעו למה לצפות. תיאום ציפיות והכנה מראש, בהרבה מהמקרים מפחית התנהגויות לא רצויות.
📌 קבלו את הבאסה בסבבה:
לא רוצה, לא חייב! אפשרו לו להישאר לידכם אם זה מה שהוא מבקש. אל תפעילו לחץ, ביקורת או השוואה לשאר הילדים - זה רק יגרום להם להיצמד יותר לרגל, ללחוץ חזק עד מצב סיכון לנמק… ראו הוזהרתם! :-)
יכול להיות שאחרי זמן מה לידכם הוא ישתחרר ויקבל אומץ ויכול להיות שלא - קבלו את הבאסה בסבבה..
תחסכו ממנו את מה שעובר לכם בראש - זה מתסכל וגורם לו להרגיש שהוא ממש מאכזב אתכם.
📌 התמקדו בטוב:
שיחרר לכם את הרגל - לעודד
מחא כפיים - לעודד
ישב עם כל החברים - לעודד
שר את השירים מהיכסא - לעודד
כל עידוד כזה כשמו כן הוא, מעודד. מעודד את הילד להמשיך להתנהג כפי שהוא מתנהג.
שלך, חופית אברהם
