הצילו, הם כל הזמן רבים!!
כל התנהגות היא מטרתית!
כל התנהגות היא מטרתית!
זו לא טעות בהקלדה, לא סתם חזרתי על אותו משפט, חשוב מאוד שנשנן אותו.
ברגע שזה יהיה ברור, מודע ונוכח, 50% מהדרך נעשתה.
כאשר ההבנה היא שכל פעולה שלנו, של כל בני האדם, היא מכוונת מטרה, אזי השאלה המתבקשת היא - לְשֵׁם מַה?
לשם מה - כאשר אני שואלת, מתעמקת בשאלה - לשם מה, כך קל יותר להבין מה מטרת ההתנהגות. הפוקוס הוא במטרה ולא בפעולה.
אם אין קהל, אין הצגה - רוב הזמן המריבות הן עבורנו, ובינינו, אנחנו באמת קהל מעולה במופע הזה. קהל אקטיבי.
אנחנו מתערבים, כועסים, משכינים שלום, מפרידים, מבודדים, עושים הכל, חוץ מאשר לאפשר להם להתמודד...
חשוב לי להדגיש, אלימות, ממש לא!!! במצב כזה כן נדרשת הפרדה. רק הפרדה, לא התערבות, לא נאום. אסרטיביות חד משמעית שבבית שלנו אין אלימות!
הפרדה מתוך צורך להגן עליהם וליצור הפרדת כוחות עד אשר הרוחות יירגעו.
אני יודעת, קשה לראות אותם רבים, קשה לשמוע אותם צועקים, כואב, באמת כואב בלב, כשהם לא מסתדרים.
זה מדגדג ומאתגר את היכולת ההורית שלי, זה מעמת אותי מול השאלה; איזה הורה אני שכך הם מתנהגים אחד לשני, מה עשיתי לא בסדר ?
" אתם אחים, למה אתם מתנהגים ככה אחד לשני"?!
הצעת ייעול;
תרפו, שחררו, זה לא נגדכם, זה בעדם.
הצעת תרגול,
תנסו לשנות את ה - לָמָה?
ל - לְשֵׁם מַה?
שלך, חופית
